חוק האנג׳לים (חוק תע״י)

חוק תע״י הוא חוק האנג׳לים

חוק תע״י, החוק לעידוד תעשיות עתירות ידע, הידוע גם כחוק האנג׳לים, מהווה צעד חדשני ומשמעותי לעידוד השקעות פרטיות בחברות הייטק צעירות בישראל. החוק מעניק שורת הטבות מס למשקיעים פרטיים ("אנג׳לים") הנכנסים בשלביה המוקדמים של חברת סטארט-אפ, מתוך מטרה לעודד הזרמת הון ליזמויות עתירות סיכון ולתמוך בצמיחת תעשיית ההייטק המקומית. בכתבה זו נסקור את משמעות החוק ויתרונותיו, נדגיש את תרומתו המכרעת של רו״ח אמיר גונן בגיבוש וקידום החוק, ונציג את מעורבותו העדכנית כשותף מיסים במשרד רו״ח הגר-אלפרוביץ׳ ושות׳'. בנוסף, ניתן קרדיט לרשויות הממשלתיות שהיו שותפות להצלחת המהלך — רשות המיסים, אגף התקציבים ורשות החדשנות — ולבסוף נציע כיוונים להעמקה נוספת בכתבות המשך.

חוק האנג׳לים — רקע ומשמעות

חוק האנג׳לים אושר בכנסת בשנת 2023, לאחר תהליך ממושך של דיונים והכנה שהחל עוד בשנת 2022 והפסקה בת מספר שנים משנת 2019 (השנה האחרונה בה החוק הקודם היה בתוקף). חוק זה נועד לשמר את ישראל כמרכז אטרקטיבי להשקעות בהייטק ולתמוך בפיתוח התעשייה, במיוחד על רקע ירידה בהשקעות ובהתגברות החשש מבריחת יזמים לחו״ל. במסגרת חוק זה, ממשלת ישראל השיקה שורת תמריצי מס "המיועדים להניע מחדש את תעשיית ההייטק הישראלית".

חשוב לציין כי חוק האנג׳לים אינו מתמקד רק בהשקעות אנג׳ל: הוא כולל גם תמריצים למיזוגים ורכישות של חברות סטארט-אפ (כאשר הקניין הרוחני של החברה הנרכשת רשום בישראל ומרבית פעילותה בארץ) וכן הטבות למי שמוכר חברת הייטק ומשקיע מחדש את הרווחים בחברה אחרת. עם זאת, ליבתו של החוק היא בהטבת המס למשקיעים פרטיים בתחילת הדרך, התורמת להפחתת הסיכון עבור המשקיע ולהגדלת היקף ההון הזמין לחברות צעירות.

היתרונות וההטבות למשקיעים פרטיים בהייטק

בליבת החוק עומדת הטבת מס ייחודית למשקיעים פרטיים (יחידים ואף תאגידים פרטיים) המשקיעים בחברות הייטק צעירות בשלב הסיד. לפי החוק, משקיע העומד בתנאים זכאי לזיכוי מס בשיעור 25% או 30% מסכום ההשקעה, אותו יוכל לקזז כנגד כל סוגי ההכנסה שלו — בין אם ממשכורת, מרווחי הון או מהכנסות אחרות. הזיכוי ניתן למשקיע באופן מידי בשנת המס שבה בוצעה ההשקעה, במסגרת הגשת הדו״ח השנתי. למעשה, המשמעות היא שהמדינה מחזירה למשקיע רבע עד קרוב לשליש מסכום ההשקעה, ובכך מפחיתה את חשיפתו להפסד ומשפרת את התשואה הפוטנציאלית שלו מההשקעה.

שיעור ההטבה (25% או 30%) נקבע לפי חלקו של המשקיע בחברה: אם המשקיע רוכש לפחות 10% מהחברה, הוא ייהנה מזיכוי בגובה 30% מההשקעה, ואם חלקו נמוך מ-10% — זיכוי של 25%. לדוגמה, השקעה של 100 אלף ש״ח תזכה את המשקיע בהחזר מס של 25 אלף ש״ח אם ההחזקה שלו בחברה היא פחות מ-10%, או בהחזר של 30 אלף ש״ח אם ההחזקה היא 10% ומעלה.

הייחוד בהטבה זו הוא הגמישות בקיזוז: ניתן לנצל את הזיכוי כנגד כל הכנסה של המשקיע (שכירות, רווחי הון, משכורת וכו׳). במידה שבשנת ההשקעה לא הייתה למשקיע הכנסה חייבת מס מספקת כדי לקזז את מלוא הזיכוי, ההטבה אינה אובדת. יתרת הזיכוי עוברת לשנים הבאות עד למיצוי מלא. בכך מבטיח החוק שהמשקיע יקבל את מלוא ההחזר המגיע לו, גם אם פריסת ההטבה תימשך על פני מספר שנים.

ישנו גם גבול עליון לסכום ההשקעה המזכה: ההטבה המקסימלית למשקיע בחברה אחת היא זיכוי של 1,000,000 ש״ח (כלומר, סכום השקעה של עד כ-4 מיליון ש״ח יזכה בהחזר בשיעורים האמורים). בכך מוגבלת החשיפה הפיסקלית של המדינה לכל משקיע בחברה נתונה, ועדיין מסופק תמריץ משמעותי למשקיעים גדולים כקטנים.

תנאי סף לחברה הזכאית להטבה: על מנת שחברת סטארט-אפ תיחשב "זכאית" להטבה עבור המשקיעים בה, החוק מגדיר מספר קריטריונים שעל החברה לעמוד בהם:

• סך הגיוסים של החברה עד למועד ההשקעה לא עלה על 12 מיליון ש״ח.
• סך ההכנסות של החברה עד תום שנת המס שקודמת לשנת ההשקעה לא עלה על 4.5 מיליון ש״ח.
• לפחות 70% מהוצאות החברה מוקדשות למו״פ (מחקר ופיתוח) במישרין או בעקיפין — הגדרה רחבה הכוללת גם הוצאות עקיפות הקשורות לפיתוח, כגון הוצאות שיווק, מכירה ותמיכת מוצר בשלבי הפיתוח.

בנוסף לתנאים הנ״ל, החברה חייבת להיות ישראלית ופרטית בעת ההשקעה, כמתבקש מחברות הזנק בשלביהן הראשונים. עמידה בתנאי הסף נועדה להבטיח שההטבה תופנה לחברות הזנק "צעירות" במובן האמיתי — כאלה שבתחילת דרכן וממקדות את עיקר משאביהן בפיתוח טכנולוגי.

חוק האנג׳לים — האם אפשר לאבד את ההטבה?

חשוב לשים לב שמרגע שחברה חורגת מהקריטריונים הללו היא מאבדת את הזכאות להטבה בחוק תע״י עבור גיוסים עתידיים. למשל, אם בעקבות סבבי השקעה קודמים חברה גייסה כבר מעל 12 מיליון שקלים לפני סבב השקעה חדש, ההשקעה החדשה לא תהיה זכאית להטבת "חוק האנג׳לים". לכן, חברות המתקרבות לסף זה צריכות לתכנן מראש את סבבי הגיוס, כדי שלא לאבד זכאות בשלב קריטי של הצמיחה. כמו כן, חברה שקיבלה השקעה בהטבה זו נדרשת להמשיך ולהיות מוכוונת מו״פ: החוק מחייב שבמשך שלוש השנים שלאחר ההשקעה, החברה תמשיך לעמוד ביחס של 70% הוצאות מו״פ מכלל הוצאותיה. זו נקודה דרמטית שדורשת התייעצות עם רואה חשבון מומחה בגיוס כספים כיוון שישנן הוצאות רבות שלא נחשבות בדרך כלל כמחקר ופיתוח אך ניתן להכיר בהן לצורך חוק זה. למעשה סעיף זה בדרישה נועד לוודא שהחברה שומרת על אופי של חברת חדשנות גם לאחר קבלת ההשקעה.

חוק אנג׳לים החדש — חוק תעשייה עתירת ידע

חוק אנג׳לים החדש, הידוע גם כחוק תעשייה עתירת ידע (חוק תע״י), נועד לעודד השקעות פרטיות בחברות טכנולוגיה צעירות. החוק מציע הטבות מס משמעותיות למשקיעים פרטיים, אנג׳לים, המעוניינים לתמוך בחברות הזנק בשלבים מוקדמים.

עיקרי חוק האנג׳לים

החוק החדש מעניק הטבות מס למשקיעים פרטיים שיוכלו לנכות את ההשקעה כהוצאה מוכרת וליהנות מהקלות אטרקטיביות במס הכנסה. הקריטריונים לזכאות ההטבות חלות על השקעות בחברות חדשניות בשלבים מוקדמים, בתנאי שהן עומדות בהגדרות מסוימות כמו מחקר ופיתוח משמעותי. החוק מתנה את קבלת ההטבות בכך שהמשקיע יחזיק במניות החברה למשך תקופה מינימלית ובנוסף מוגדרת תקרת השקעה מוכרת כיוון שיש הגבלה על סכום ההשקעה שניתן להכיר בו לצורכי מס.

תקופת האחזקה המינימלית הנדרשת למשקיע פרטי כדי לזכות בהטבות המס על פי "חוק האנג׳לים" היא שלוש שנים. בתקופה זו, על החברה לעמוד בתנאים מסוימים, כגון הוצאה של לפחות 70% מהוצאותיה על מחקר ופיתוח. חשוב לציין כי במהלך תקופת ההטבה, סכומים שהמשקיע מקבל מהחברה, כגון דיבידנדים, יקוזזו מסכום ההשקעה המזכה.

על פי חוק האנג׳לים, תקרת ההשקעה למשקיע יחיד הוא סכום של עד 5 מיליון שקל בשנה בהשקעה בחברות עתירות ידע. החוק מתיר לנכות את סכום ההשקעה כהוצאה מוכרת במס הכנסה, מה שמפחית את חבות המס של המשקיע.

ניתוח ההשלכות הפיננסיות בחוק האנג׳לים

החוק נועד לעודד השקעות פרטיות בטכנולוגיה והוא צפוי להגדיל את מספר ההשקעות בסטארטאפים, מה שעשוי להאיץ את קצב הצמיחה של חברות טכנולוגיה ישראליות. כתוצאה מכך, משקיעים פרטיים יהפכו לשחקנים משמעותיים יותר בשוק ההון סיכון. לחוק המיוחד הזה יש גם השפעה על תזרים המזומנים של המדינה, כיוון שמצד אחד, הטבות המס עשויות להפחית את הכנסות המדינה ממסים בטווח הקצר, אך מצד שני, בטווח הארוך, הצלחת הסטארטאפים עשויה להגדיל את הכנסות המדינה דרך מסים על רווחים, משכורות העובדים ובגין עסקאות מכירה ואקזיט.

שינוי בהתנהגות המשקיעים היא נקודה נוספת שאנו עדים לה כי החוק עשוי למשוך משקיעים פרטיים שמעולם לא השקיעו בטכנולוגיה, כולל משקיעים מסקטורים אחרים. ובנוסף חוק האנג׳לים יכול גם ליצור תמריץ להשקעות לטווח ארוך יותר, במקום השקעות ספקולטיביות לטווח קצר.

החוק הזה גם מציג השפעה על אופן גיוס ההון של סטארטאפים העשויים להעדיף גיוס מהאנג׳לים על פני קרנות הון סיכון, במיוחד אם המשקיעים מקבלים הטבות מס טובות יותר מהשקעה פרטית. הדבר עשוי להגדיל את התחרות בין סוגי המשקיעים ולשפר את תנאי גיוס הכספים עבור יזמים.

חוק האנג׳לים — מנגנוני בקרה ומניעת ניצול

נשאלת השאלה האם יש מנגנונים למניעת תכנוני מס אגרסיביים דרך החוק? מניסיון העבר אנו לומדים שכאשר מציעים הטבות מס משמעותיות, תמיד קיים חשש לניצול יתר ותכנוני מס מתוחכמים. ואז עלולים לצוץ סיכונים אפשריים כמו השקעות פיקטיביות — תרחיש שבו משקיעים רוכשים מניות של חברה בשליטה שלהם או מבצעים עסקאות סיבוביות כדי להפיק תועלת מהטבות המס מבלי לבצע השקעה אמתית. יתרה מכך תכנוני מס אגרסיביים עושים שימוש במנגנונים משפטיים כדי לעקוף את כוונת החוק ולמקסם את ההטבות ללא סיכון אמיתי. לעיתים אף מנסים להכניס השקעות לא רלוונטיות כגון אותן חברות שאינן באמת סטארטאפים טכנולוגיים, תחת ההגדרה של החוק כדי לזכות בהטבות מס.

מנגנוני בקרה אפשריים
המחוקק הגדיר קריטריונים ברורים לזכאות בחוק תעשיות עתירות ידע. קיימת דרישה להוכיח כי החברה מבצעת פעילות מחקר ופיתוח משמעותית. החוק מגדיר תקופת אחזקה מינימלית בה השקעות צריכות להיות מוחזקות לתקופה מוגדרת כדי למנוע עסקאות מהירות לצורך קבלת הטבת מס. רשות המיסים מבצעת פיקוח הדוק של דיווחים מפורטים מצד המשקיעים והחברות לגבי השימוש בכספים המושקעים. וכן קיימת הגבלה על סכום השקעה ועל הסכומים המזכים בהטבת מס כדי למנוע תכנוני מס אגרסיביים.

מסקנה: כדי שהחוק ישיג את מטרתו בלי לגרום להפסדים מיותרים לקופת המדינה, חשוב ליישם מנגנוני בקרה אפקטיביים ולוודא שההטבות ניתנות רק למשקיעים, אנג׳לים וסטארטאפים אמתיים.

חוק האנג׳לים וההשלכות על קרנות הון סיכון

האם הקרנות יושפעו מהגדלת ההשקעות הפרטיות?
חוק האנג׳לים החדש עשוי להשפיע על קרנות הון סיכון במספר אופנים: השפעות חיוביות על הקרנות תוך גידול במספר הסטארטאפים הממומנים. ככל שיהיו יותר סטארטאפים שיקבלו מימון בשלבים מוקדמים, כך ייווצרו יותר חברות בשלות להשקעות הון סיכון בשלבים מאוחרים יותר. החוק יכול גם לקדם שיפור במציאת השקעות איכותיות — קרנות עשויות ליהנות מההשקעות הפרטיות שמשמשות כמנגנון סינון, כך שהן ישקיעו רק בסטארטאפים שכבר הוכיחו את עצמם.

השפעות שליליות על קרנות הון סיכון
תחרות מול אנג׳לים — אם המשקיעים הפרטיים מקבלים הטבות מס משמעותיות, ייתכן שהם יהיו מוכנים להשקיע בתנאים טובים יותר לסטארטאפ, מה שיקשה על קרנות הון סיכון להשיג עסקאות טובות. אנו צופים גם דחיית גיוס מקרנות כשסטארטאפים עשויים להעדיף גיוס ממשקיעים פרטיים ולא מקרנות, כדי לשמור על שליטה רבה יותר ולא לוותר על זכויות ניהול. מסקנה: השפעת החוק על קרנות הון סיכון תלויה באיזון בין התמריצים למשקיעים פרטיים לבין האטרקטיביות של הקרנות מבחינת תמיכה וליווי אסטרטגי.

השוואה לחקיקה בינלאומית

כיצד חוק זה מתיישב עם חוקים דומים במדינות אחרות כמו ארה״ב ובריטניה? חוקי עידוד השקעות בסטארטאפים קיימים גם במדינות אחרות, אך כל מדינה מיישמת אותם בדרכים שונות בהתאם למבנה הכלכלי והפיננסי שלה.

ארה״ב — QSBS ותוכניות מיסוי מדינתיות
בארה״ב קיימות מספר תכניות לעידוד השקעות בסטארטאפים:

• חוק QSBS (Qualified Small Business Stock) — מאפשר פטור חלקי או מלא ממס רווחי הון עבור משקיעים שמחזיקים במניות של חברות קטנות לפחות חמש שנים.
• תכניות מיסוי מדינתיות — מדינות שונות מציעות זיכויים במס עבור השקעות בסטארטאפים, כמו תוכנית Angel Investment Tax Credit במינסוטה ואיווה.

בריטניה — תוכניות EIS ו-SEIS

• Enterprise Investment Scheme (EIS) — מעניק למשקיעים פרטיים זיכוי מס של עד 30% מהשקעתם בסטארטאפים, פטור ממס רווחי הון בעת מכירת המניות, והגנה מפני הפסדים.
• Seed Enterprise Investment Scheme (SEIS) — מתאים לחברות צעירות מאוד ומציע זיכוי מס של 50% על ההשקעה, יחד עם הטבות נוספות.

החוק הישראלי דומה במטרותיו לתוכניות העידוד האמריקאיות והבריטיות, אך עשוי להיות פחות אטרקטיבי בהשוואה ל-EIS הבריטי, שמציע תמריצים חזקים יותר. בעוד שהחוקים בארה״ב ובריטניה ממוקדים בעיקר במס רווחי הון, החוק הישראלי מתמקד בהכרה בהשקעה כהוצאה מוכרת. כדאי לבחון האם יש צורך בהרחבת ההטבות כדי להגדיל את האטרקטיביות של השקעה בישראל ביחס לשווקים מתחרים.

סיכום

חוק האנג׳לים החדש, חוק תע״י (חוק תעשיות עתירות ידע) הוא צעד חיובי לעידוד השקעות בטכנולוגיה בישראל, אך חשוב להבין את כל ההיבטים שלו, לוודא שהמשקיעים עומדים בכל המדדים וזוכים בזכאות להטבות המס האטרקטיביות. בנוסף, יש לוודא שמנגנוני הבקרה מונעים ניצול לרעה. אם אתם יזמים המבקשים לגייס כספים במסגרת חוק האנג׳לים החדש או משקיעים פרטיים (אנג׳לים) שמחפשים להשקיע וליהנות מהטבות המס, מוזמנים לצור קשר ונשמח מאד לעמוד לרשותכם.

המאמר לעיל אינו מהווה המלצה, ייעוץ מקצועי או חוות דעת משפטית. בכל שאלה מוזמנים ליצור איתנו קשר ונשמח לעמוד לרשותכם, לייעץ, ללוות ולייצג אתכם מול רשויות המס בישראל.

בברכה,
הגר-אלפרוביץ׳ ושות׳ — רואי חשבון